עונד את השרשרת – חומל ומבין את הוריי

לצירוף המילים “לשבור את השרשרת” התוודעתי בערבי השרינג. לקח לי זמן להבין מה זו השרשרת ומה פירוש לשבור אותה. במהלך השנים האחרונות עסקתי רבות בניסיון להכיר ולהבין את ההתניות עליהם  גדלתי. אינני זוכר הרבה מילדותי (או לפחות כך נראה לי) אבל אני יודע שהייתי ילד רציני, לומד, ממושמע, החלום של כל אמה פולניה….

אני חושב שדילגתי על רוב סממני גיל ההתבגרות, ההתנהגותיים אני מתכוון. לגבי השאר, אל דאגה הם התרחשו כתקנם…. לא זכור לי שמרדתי, התווכחתי, ברחתי מהבית או צעקתי.

כאשר התחלתי ללמוד על עצמי ועל ההתניות שלי, לאחר סדנת פריימל ובעקבות עבודה לא פשוטה של התבוננות פנימה, הבנתי מה הניע אותי, מדוע וויתרתי על כל זיק של מרדנות. זה היה מנגנון ההישרדות שלי כילד, להיות נאהב על ידי כך שאהיה בסדר. הבנתי את הצורך החזק כל כך לרצות את הסביבה. עם ההבנה בא כעס, לאחר הכעס בא הכאב. כאבתי את אירועי העבר. את ההיסטוריה שבנתה אותי.

עבודת הפריימל בודקת את ההשפעות שאינן משרתות אותי כבוגר ואינן רצויות, ניתן לקרוא להם “השפעות שליליות” הייתי ממוקד רק בהן. באותו רגע יכולתי רק לומר שהוריי דפקו לי את הילדות.

במשך תקופה ארוכה לא יכולתי לראות כלום חוץ מהכעס ומהרצון להתרחק מהסביבה בה גדלתי, מהוריי. הייתי  עיוור לגמרי לכל השאר. היה לי קשה להבין שהוריי (בדיוק כמוני היום) עשו כל שביכולתם עבורי. לא ראיתי את הקושי שעבר עליהם בחייהם ( עליה ארצה, קשיי קליטה, בניית החיים מאפס, עבודה קשה, גידול שלושה ילדים ועוד) לא יכולתי לראות שאותן ההתניות “השליליות” עזרו לי להגיע לתפקיד בכיר, לנהל עובדים, ללמוד, להצליח בכל מעשיי….

לשמחתי הבנתי אי שם במעמקי המוח (שניתן לי במתנה מהוריי…) שיש משהו מעבר. שלא זו הכוונה בלמידה עצמית, בפיתוח מודעות, בפיתוח דרגות חופש חדשות ולמידה על הפריימל שלי. שיש משהו בהמשך…

ואכן היה. בשלב מסוים ראיתי שאני חוזר לבקר את הוריי, שאני יושב לדבר עם אבי, שאני מגיע לעזור יותר ממקודם, שאני פחות מגיב למשפטים שכל כך הכעיסו קודם לכן. ושוב, לא יודע בדיוק מתי אבל לפתע באו רגשות נוספים, חמלה, הבנה, הערכה, הכרת תודה, רוגע, שקט.

בשבילי היום צירוף המילים “לשבור את השרשת” אינו מדויק מספיק. אולי הצירוף המדויק הוא “לענוד את השרשרת” לא כעול, אלא כתכשיט. שרשרת שאני מתגאה בה ומבין שממנה באתי, ממנה קיבלתי את חיי וממנה צמחתי. אולי ילדיי יענדו אותה בגאווה גם הם, מי יודע…? ואם לא, תמיד יש סדנת פריימל …..