הולך בדרך של מודעות עצמית

ללכת בדרך של מודעות עצמית בשבילי זה קודם כל לקחת אחריות מלאה על דבריי ועל מעשיי. כאבא אני מוצא עצמי לעתים במצבים בהם ילדיי יכולים להוציא אותי מהכלים, ברגעים אלו אני מזהה בתוכי גלי אלימות גואים ועולים, אלימות אותה חוויתי בעצמי כילד. אני רואה איך הגלגל מסתובב, הפריימל שלי חוזר מול ילדיי.

אני מבין שאלימות זו אינה משרתת אותי, אני מבין שתגובה זו היא ביטויי של חולשה ואני יודע שיש לי כלים לטפל בעצמי. אחד הכלים הוא לבקש עזרה.

כן, כשאני מגיב מעולם ההתניות שטבוע בי אני חלש!

כשאני מאפשר לבוגר שבי לקחת אחריות על המצב ולהגיב בצורה שונה מהדפוס המוכר לי מילדותי, הפוך ממה שעשו הוריי אני מרגיש חזק.

כשאני נושם עמוק, מבקש מבת הזוג לקחת לרגע את המושכות מול הילדים, זז הצידה מתבונן בהתרחשות, נעזר אם צריך, אני מרוויח פעמיים.

גם לא הגבתי מיד באלימות שאני כל כך מכיר ויודע שנמצאת בי ובכך רכשתי דרגת חופש חדשה וגם חסכתי מילדיי חוויית אלימות שנצרבת בעולם ההתניות שלהם.

יש בי תודה גדולה וחיבוק ענק לעצמי על הרגע בו נתתי לעצמי את המתנה הגדולה ביותר שאי פעם חשבתי לתת – סדנת פריימל בה הכרתי את הילד הפנימי שלי, יש בי תודה גדולה למעגל השרינג שבו אני נעזר כדי לטפל בעצמי.