פחד קהל, חרדה חברתית או איך שלא תקראו לזה – גיל פאבקה

 

איזו התחלה לאירוע נפלא

אני עומד מול קהל תומך, חלקם הגיעו במיוחד רק בשביל לתמוך בי, כי שיתפתי על הקושי שלי לדבר ולעמוד מול קהל.

מי האנשים האלה?

כבר למעלה משנה וחצי שאני הולך כמעט מדי שבוע למעגל השרינג של כאן ועכשיו, מקום המאפשר לאנשים לשתף את אשר על ליבם ואם הם מעוניינים אף לקבל שיקוף, עצה או תמיכה.

לרוב אני לא משתף, לא מוצא את המילים, ומתקשה לדבר על דברים אישיים, זה נשמע קצת מוזר, אני הולך למעגל שיתוף ולא משתף, למזלי אין שם אף כלל שאומר שחייבים לשתף. אז למה בכלל ללכת למעגל שיתוף אתם שואלים? כי אפשר ללמוד כל כך הרבה על עצמך ועל הקשיים שלך רק מהקשבה לאחרים והסתכלות על עצמך ביחס לדברים ומה הם מעוררים בך או אילו טריגרים הם מפעילים בך ואף ללמוד על הדפוסים שלך. זו חוויה משחררת.

לעיתים אני אף אוזר אומץ ומשתף, לכן ההתמדה שווה, אני אף פעם לא יודע מתי יגיע הרגע וכמובן אני גם נהנה מהמפגש החברתי ומהידיעה שאני בסביבת אנשים תומכים ואוהבים.

אז שיתפתי על הקושי שלי לדבר, למצוא את המילים ובמיוחד מול קהל, איציק שמכיר אותי כבר למעלה מעשר שנים ויודע שהעברתי והשתתפתי בעשרות מדיטציות אום בעבר ביקש ממני, כתרגיל, לתת הסבר על מדיטציית האום, עכשיו, כאן במעגל, כמובן שלא מצאתי את המילים, בלק אאוט מוחלט, אמנזיה…

אז קיבלתי משימה להעביר את סדנת האום הקרובה ! ! !

יום שבת תשע בבוקר, זיעה קרה, לחץ, הבטן מתהפכת ואני רק רוצה לברוח, אני עומד מול קבוצה של אנשים ומעביר להם את ההסברים על מדיטציית האום, הכנתי לי מראש את כל החומר מודפס על גיליונות נייר שנמצאים לפני, אבל החרדה וההתרגשות מנצחים, אני מרגיש נבוך ומבולבל, הפה יבש ואני לא זוכר מה רציתי להגיד, אני מסתכל על החומר שהכנתי אני רואה את המילים אבל לא מצליח לקרוא אותם, אוסף אותיות חסר משמעות, קווים שחורים על הדף.

התרגשתי, התבלבלתי, נתקעתי, נלחצתי, שכחתי והתהפכתי. אבל לאט לאט מפלס החרדה ירד, הלחץ נרגע וסוף סוף נגמר שלב ההסברים. וכן סביר להניח שלא אמרתי את כל מה שרציתי להגיד וזה לא היה בדיוק כמו שרציתי, אז מה, זו בסה”כ חרדה ובינינו זה לא סוף העולם.

המדיטציה

מוזיקת החימום העלתה את האנרגיה בחדר ועזרה לי אישית להשתחרר יותר ולהרגיע את החרדות, המדיטציה החלה, שלב הכעס היה אנרגטי משם עברנו לשלב האהבה ואז הSECOND WIND  הרקיע שחקים וואוו איזו אנרגיה, עברנו שלב שלב, המדיטציה זרמה, עברה בהרגשה טובה והתנהלה כמו שאני אוהב.

המדיטציה הסתיימה, עשינו הפסקה בשתיקה ואז…

שלב השרינג ! ! !

יושבים במעגל ושוב פעם אני מול כולם, חשתי התרגשות אבל הפעם זה היה שונה, היה שם סוג של שלווה, ביטחון ונינוחות, הרגשה שהיא די זרה לי, אבל הרגשה טובה, אנשים שיתפו על החוויה שלהם, חלקם שאלו שאלות, אני שיתפתי על החוויה שלי והשבתי על השאלות מתוך אותו מקום נינוח.

אכן הייתה זו חוויה מופלאה.