להפוך למטפל של עצמי

IMG_9002פעם חשבתי שאני יכול להתמודד עם כל בעיה הטורדת את מנוחתי בעזרת השכל הישר, היכולת האינטלקטואלית שלי וכמובן בעזרת רכישת ידע בנושא. דמיינתי שלטפל בעצמי זה סוג של דיאלוג וירטואלי בו אני יושב על ספה אחת ומציג את הבעיה, מזנק לספה השנייה ועונה לעצמי תשובה חותכת שתרגיע אותי לעד….

מהר מאוד הבנתי שאני חיי בסרט. הפער בין עולם הרגש לעולם השכל היה מבחינתי בלתי ניתן לגישור. גם אם הבנתי היטב את מהות הדרמה, סערה הרגשות סביבה הייתה בלתי נסבלת.

כאשר הגעתי לראשונה למפגש אישי עם איציק תהיתי מה התועלת בכך. איזו תועלת תצמח בלספר את הצרות שלי לאדם זר שמצהיר שהוא אינו פסיכולוג, לא גובה כסף ואינו מוכן להתחייב לכלום חוץ מלהיות נוכח ולנסות לשקף את המציאות.

את החוויה קשה להסביר במילים. אפילו היום במרחק של כ- 10 שנים מהפגישה הזו ולאחר אין ספור פגישות אישיות נוספות אינני יודע בדיוק מה הסוד. מה בדיוק בשיחה הזו יכול להפוך כהרף עין כעס איום לבכי משתנק, אי שקט בלתי נסבל לרוגע שלוו, בלבול וחוסר ביטחון להבנה עמוקה והחלטה ברורה.

אולי זו רק ההקשבה, אולי עצם השמיעה של עצמי בקול רם, אולי זו היכולת שלו לחשוף את הסיפור שאני מלביש על המציאות באופן לא מודע, אולי זה הכל ביחד ואולי זה בכלל לא חשוב.

היום ההבנה שלי עמוקה וברורה. לטפל בעצמי זה לא לקפוץ מספה לספה. לטפל בעצמי זה להיות מסוגל להיעזר באנשים סביבי, לבחור את האדם שלא מזדהה עם הדרמה שלי, שמסוגל לשקף לי את המציאות שקורסת לתוך סערת הרגשות, שמסוגל להכיל אותי ברגעים הקשים וגם ברגעים השמחים.

המפגש האישי עם חברי “כאן ועכשיו” הפך חלק משגרת חיי. מפגשים אלו הפכו לתחזוקה שלי, לדרך שלי להפוך למטפל של עצמי. אני יכול לומר שהשינוי שאני חווה הוא אדיר. דרמות שזעזעו את עולמי ימים ושבועות חולפות להן תוך דקות, סבל שנאחזתי בו חודשים הופך להומור עצמי ונעשה קליל, משברים רציניים וחמורים מאבדים משמעות.

אל תגלו לאף אחד אבל יש ימים שאני קצת מתגעגע לאיזו דרמה טובה….