מסע חניכה מהילדה הפגיעה לבוגרת האסרטיבית

“ושוב פגשתי אותה השבוע, במלוא העוצמה, את הילדה הקטנה שלי, אותה ילדה קטנה שבתוכי: בלתי נראית, דחויה, נטושה, second best. הילדה הקטנה שלי מאשימה, אימפולסיבית, קורבנית, חסרת ביטחון, אלימה, תוקפנית, נקמנית, מניפולטיבית, אינה נותנת אמון ואינה סומכת על איש בעולם הזה. הילדה הקטנה שלי הולכת לבדה בעולם, חשופה ופגיעה.

סדנת ה”פריימל” שעשיתי לפני מספר שנים אפשרה לי לראות אותה, בשידור חי השבוע. הסדנא  שימשה עבורי מסע חניכה, מקפצה לתוך חיי הבוגרים. בתהליך עמוק, תובעני, כואב ואינטנסיבי, שהתחיל לפני הסדנא ונמשך שנים ארוכות לאחריה, למעשה עד היום, פגשתי בילדה הזו פנים מול פנים והתוודעתי אליה מקרוב. למדתי להכיר לעומק את הדפוסים וההתנהגויות של הילדה הקטנה ויותר מזה, למדתי לעשות הפרדה בין “אני הבוגרת” ל”אני הקטנה”. לראשונה תכונות הפוכות מאלה של האחרונה: אסרטיבית, בוטחת בעצמה ובמקומה בעולם, אוהבת, סומכת, לוקחת אחריות…

אז השבוע פגשתי שוב את הילדה שלי, היא לא הולכת לשום מקום, כיוון שהיא בתוכי…לשמחתי, למרות שהיא ניהלה אותי במשך מספר שעות בפרץ רגשות ובעוצמה דרמטית בעוד המציאות קורסת, חזרה הבוגרת ולקחה אחריות על המצב…התקף זעם, תוקפנות וכאב, שהיה נמשך בעבר ימים ארוכים, נרגע כבר באותו הערב בשל היכולת לחזור למציאות, להתבונן, לנתח ולהבין מתוך מודעות עצמית”.