בשנות ה-60 פיתח ד"ר ארתור יאנוב את תרפיית הפריימל – "הצעקה הראשונית". תרפיה זו טוענת כי הזיכרונות הראשוניים הנחקקים בתת המודע של הילד הם בעלי השפעה מהותית על התנהלותו גם בחייו הבוגרים.

תינוקות וילדים נולדים עם היכולת ובעיקר עם הצורך להביע מנעד רגשות רחב ככל האפשר הכולל כעס, צער, שמחה, צחוק, עצבות, כאב ועוד. ככל שהם גדלים מתקבל המסר מההורים ומהחברה, לעתים בצורה נוזפת ו/או מניפולטיבית, כי יש להימנע מהבעה רגשית. הילדים, אשר תלויים לחלוטין בהוריהם, מפנימים את המסר ומתכחשים לרגשותיהם על מנת לרצות את המבוגרים בעלי השליטה האבסולוטית בתקופה זו.

על פי הפסיכולוגיה המערבית, בתקופה זו מתעצבת האישיות הבוגרת של האדם. השפעתם של ההורים והסביבה הקרובה ניכרת בתכונות האופי, דפוסי ההתנהגויות והתגובות שילוו אותנו גם בתור מבוגרים.
מסתבר שאותו סט אוטומטי של תגובות בו אנו משתמשים בחיי היומיום, מקורו במנגנוני הגנה שפיתחנו בתור ילדים על מנת לשרוד, פיזית ונפשית.

אבל מה כל כך רע במנגנוני ההגנה האלו?

 למעשה, אין בהם שום דבר רע. הם משרתים אותנו ושירתו אותנו עד כה. אבל האם היו לכם מקרים בהם אמרתם לעצמכם, היה טוב יותר אם הייתי בוחר אחרת, ולא הצלחתם? 

זיהוי ולמידה של הדפוסים שלנו מייצרים חופש בחירה. חופש בחירה בדפוסים הרגילים שלכם או במשהו שונה וחדש. 

במהלך סדנת בדרך אל החופש – פריימל 1, ניתן לפתח את היכולת לזהות מנגנוני הגנה שנוצרו בילדות וכן לחוות את הילד הפנימי ולייצר הפרדה מודעת בינו לבין הבוגר.
המשתתף לומד לזהות את ההתניות החברתיות, מנגנוני ההגנה, הדפוסים והתנהגות הילד הפנימי שלו, שהוטמעו בתת מודע ומנהלות אותו בחייו הבוגרים. תשומת הלב להפרדה בין הילד לבוגר, היא המפתח שמאפשר לבוגר לנהל חיים עם יותר דרגות חופש מתוך בחירה מודעת ובלתי תלויה בעבר.
הסדנה במרכז "כאן ועכשיו" נערכת במרחב בטוח ומוגן בו ניתן להביע את אותם רגשות ראשונים שביטויים הודחק בילדות.